הקדמה סקירה על התפתחות התעופה ארוכת הטווח דרך הטיסה בצפון האוקיינוס האטלנטי.
אחד היתרונות כשאתה מתחיל לגדל זקן לבן זה שיש הרבה זמן. הילדים כבר עצמאיים, והסניוריטי מאפשר לך לבחור טיסות נוחות.
סקירה על התפתחות התעופה כדי להגיע לתיאור המצב היום וגם כי יש הרבה כבוד להיסטוריה. הרבה רומנטיקה ואפשר ללמוד מהחלוצים לא מעט.
ראשית למה צפון האטלנטי?
במרחב האווירי הזה מאז ומעולם הדרישה לטיסה הייתה גדולה יותר מאשר במקומות אחרים. ולכן הוא מהווה את מרכז הפוקוס המסחרי (המלחמתי בעבר) ורגולטורי.
דרום האטלנטי – האתגרים קטנים בהרבה דרום אמריקה הרבה מזרחה ליבשת הצפונית. רסיפה נמצאת בקו אורך 35W שזה בערך אמצע הדרך בין אירופה לקנדה. המרחק מבנג’ול גמביה (Buthurst לדור א) לרסיפה בברזיל הוא 1500 מייל ימי בערך. כמו תל אביב פריז.
צפון הפאסיפי ראשית הרבה, הרבה יותר גדול. מצד שני הוא כל כך גדול שמעגל גדול (הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות על כדור) בין לוס אנג’לס ומקסיקו ליפן וסין עובר מעל החוף הפאסיפי של צפון אמריקה, מעל cold bay אלסקה ומעל קמצ’טקה.ויפן. כלומר יש שדות משנה.
דרום הפאסיפי: בגדול לא טסים שם. הוא גדול מידי. יש פתרונות אד-הוק למי שכן טס וזה רק ניוזילנד/אוסטרליה לארצות הברית.
גם בדרום האוקיינוס ההודי בגדול לא טסים – אין צורך.
הסיבה השניה היא מלחמת העולם השנייה שדחפה את התעופה האזרחית מאד חזק קדימה. הבידוד ש האימפריה הבריטית מאירופה והתלות של הקולוניות בה ושל הממלכה המאוחדת בארצות הברית דחפו את התעופה חזק קדימה.
הסיבה השלישית היא שעד שנות השמונים בערך, תעופה הייתה 70% בצפון אמריקה 30% באירופה. וקצת בשאר העולם. ולכן כמעט כל ההתפתחות והפיתוח קרו שם.
אני אנסה לחלק את הסקירה לשני חלקים עיקריים. מקווה שאעמוד בזה כי הכל תלוי אחד בשני. ומצד שני זה המון. ופוסטים ארוכים מידי – לא קוראים.
החלק הראשון יעסוק בהיסטוריה של האופרציה והחקיקה.
והחלק השני יעסוק בעיקר בניווט ותקשורת (המונח המודרני CNS-ATM Communication Navigation Surveillance – Air Traffic Management) ).
כשבאים לחצות אוקיינוס המוטיבציה הראשונית (וארחיב בהמשך) היא להקטין את הסיכון לסטיה לשדה משנה Diversion או נחיתת ציוף. וגם להכיר בכך שסטיות כאלה ייקרו ולכן יש צורך להקטין את הפגיעות בנפש והנזק הכלכלי במידה וסטייה כזו בכל זאת מתרחשת.
באופן מפתיע אלו שני הצירים של מטריצת ניהול סיכונים. הפחתת הסתברות והפחתת הנזק.
בשנים האחרונות נוסף גם השיקול של הספקי תעבורה.
