ראשית דיסקלמייר.
*** אין לעשות שום שימוש מבצעי בשום מידע שיפורסם במסגרת הסקירה אלא אך ורק במידע רשמי שמפרסמות הרשויות ואו החברות ***

הסקירה עושה שימוש בחקיקה האמריקאית משיקולי נוחות והיסטוריה.

בערבו של יום שלישי ה 16 באוקטובר 1956 המריאה טיסת פאן אמריקן מספר 6 PAN-AM בואינג 377 סטראטוקרוזר. לסקטור האחרון של  סובבת עולם, מהונולולו לסאן פרנסיסקו. קצת אחרי אמצע הדרך בנקודה בה הזמן שווה בין להמשיך קדימה ללחזור אחורה, Point Of Equal Time PET שקרוי לעיתים באורח מטעה בסרטים הוליוודיים PNR Point of No Return נאלץ הצוות לכבות את מנוע  מספר 1. בערך שעה לאחר מכן למרבה הזוועה כשל גם מנוע 4. הצוות בראשות הקברניט אוג Ogg, נאלץ לבצע נחיתת ציוף באמצע האוקינוס השקט. למרבה המזל, נמצאה בקרבת מקום הציוף אנייה של משמר החופים האמריקאי. הפונטקרטריין.  USCGC Pontchartrian. בפיקודו של קפטין וויליאם אירל Earle.

הצוותים של האוניה והמטוס הצליחו ליצור קשר וצוות האנייה חילץ את כל יושבי המטוס ממימי האוקיינוס לאחר הציוף המוצלח.

אות הקריאה של האוניה היה Ocean Station November.

Ocean Station November
Ocean Station November

באמצע שנות השלושים מתחילה הבנה אצל מקבלי ההחלטות משני צידי האטלנטי שמטוסים ימיים אינם יכולים להוות פתרון להתקדמות התעופה הבין יבשתית. נדרשים שדות תעופה כדי לקצר את הדרך למטוסי הבוכנה בעלי ארבעה מנועים, באירלנד מתחילים עבודות על שדה התעופה שאנון ב 1936 EINN כשבמקביל בניופאונדלנד שעדיין איננה חלק מקנדה (רק ב 1949) מתחילים בבניית שדה תעופה בגאנדר GANDER CYQX. שני השדות נחנכים ב1938. (בהזדמנות שווה איזה מאמר קצר למה כל השדות בקנדה מתחילים ב Y). כשנתיים לאחר פרוץ המלחמה נבנה במהירות שיא שככל הנראה לא ישבר לעולם, שדה התעופה במפרץ האווזים GOOSE BAY ונחנך ב1941.   Goose זה אווזה, Gander זה אווז זכר.

שדה התעופה בקפלאוויק איסלנד BIKF נבנה על ידי הצבא האמריקאי ונחנך ב 1942.

באיים האזורים (כזכור פורטוגל בניגוד לספרד אפשרה להעלות הברית לפעול מתחומה) שדה התעופה לאחס Lajes נשאר לשימוש צבאי בלבד.במקביל בשיתוף פעולה עם PAN AM ובמימון אמריקאי הוחל הבקמת שדה נוסף בסנטה מריה שיחנך בשנת 1946.

17 Oct 1958 PAN-AM flight 6
17 Oct 1958 PAN-AM flight 6

תקשורת.

מכשירי הקשר המוטסים הראשונים נכנסו לשימוש ב1917 בתחילת השנה עדיין לא היה כלום בסוף 1917 כבר היו מכשירי קשר דו כיווניים. (לפני כן היו מעט נסיונות לתקשורת מבוססת מורס) רק בתחילת שנות ה30 הפכו מכשירי קשר לחובה במטוסים וגם זה רק במטוסים מעל 10 נוסעים. הדחיפה הרצינית קדימה הגיעה רק במלחמת העולם השניה. תקשורת HF למרחקים ארוכים תגיע רק בעידן הסילון.

חיזוי מזג אוויר.

שני קצינים בחיל הים המלכותי עם השמות הכי אנגלו-אריסטוקרטים ששמעתם בחיים נחשבים לאבות חיזוי מזג האוויר ביופורט ופיצרוי. Beaufort & Fitzroy. הם אלו ששמו על השולחן את הצורך בתחזית והם המציאו לראשונה סולמות לרוח וקודים להעברת נתונים. התפתחות החיזוי הייתה כרוכה בהתפתחות התקשורת שכן מזג אוויר מתחולל על פני שטחים עצומים. ושיתוף הנתונים הנצפים לצורכי חיזוי. המילה האנגלית יוונית Synoptic מורכבת משני חלקים תצפית וסנכרון -בו זמניות. ובאמצע המאה ה19 החלו לבנות רשת עולמית של תחנות תצפית. ב 1871 הוקם השרות המטראולוגי האמריקאי. וב 1880 היה בינאום של חיזוי מזג האוויר. ניתוח מתמטי של האטמוספירה התחיל רק במאה העשרים.

חיזוי מזג אוויר כולל כמה אפשרויות.

השיטה הכי פשוטה – מה שקורה היום יהיה גם מחר. זה עובד לא רע בכלל. במיוחד כשהחיזוי הוא קצא מועד – חמש שש שעות קדימה. מה שקורה עכשיו יהיה גם עוד שעתיים.

אפשר להרים את הראש למעלה ולהסתכל.

שימוש בברומטר ומגמות לחץ האוויר. וכאן אנחנו קצת חוזרים להתפתחות התעופה כי ברומטר באמצע האוקיינוס אין בנמצא. או שאולי יש?

מדידות ברום התחילו בשנות ה20 באמצעות רדיוסונדות – אבל גם רדיוסונדות אינן בנמצא באמצע האוקיינוס. היום כבר כמעט אין שימוש בבלוני מדידה ובמקום שחברות תעופה יקנו נתוני מטרולוגיה מחברת חיזוי (יש כאלה -ענקיות) חברות החיזוי קונות נתונים מהמטוסים שנמצאים שם בכל מקרה, מעבדות את הנתונים ומוכרות חזרה לחברות מפות ותחזיות ומרוויחות סנט לכל ביצה.

שיגור רדיוסונדה מאוניה
שיגור רדיוסונדה מאוניה

ניווט

מערכות אינרצליות מוטסות התחילו להתפתח בגרמניה במסגרת פרוייקט V2. הפיתוח במערב החל לאחר המלחמה במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס MIT ונכנס לשימוש בטילים תחילה, במטוסים צבאיים בהמשך ורק בשנות השבעים למטוסים אזרחיים. עיקר הבעיה הייתה במזעור החיישנים.

הבעיות בניווט היו קשות. מאד. מעל אירופה עם בעיות מזג האוויר ובטח מעל האוקיינוס. בשנות השלושים החלו במרץ לפתח מכונה בשם מכ״מ. אחד הדברים שנדרשו לצורך הפיתוח היה היכולת לסנכרן אותות אלקטרו מגנטיים. כשתפתחה היכולת הזו, החלו לבחון בחיל האוויר המלכותי RAF לבחון מערכת לנחיתה אל-ראות באמצעות ניווט היפרבולי על ידי שליחת אותות מסונכרנים משני משדרים. היוזמה הזו נזנחה אבל קמה לתחיה מיד בתחילת המלחמה ולשימוש אחר – ניווט ארוך טווח. מפציץ שהלך לאיבוד הוא מאד פגיע.

הבסיס לניווט היפרבולי הוא מדידת זמן מהשידור על לקליטה שלו. בהינתן שאתה יודע את מיקום השידור אתה מקבל היפרבולה שוות זמן. אם מצליבים שניים כאלה – אתה יכול לקבל שני פתרונות ולהחליט מה הנכון לפי נקודת היציאה שלך. זה אמור לתת דיוק מיקום של כקילומטר. חלום במונחי אותם ימים.

המערכת המבצעית הראשונה שפעלה בטכנולוגיה הזו הייתה בריטית ונקראה גי. GEE. ונכנסה לשימוש ב 1941 המערכת האמרקאית  LORAN פותחה במקביל בפיגור קל. עד שהאמריקאים גילו את קיומה של GEE ואז הפך הפרוייקט לבין לאומי ועבר הסבה לאוריינטציה ארוכת טווח. המערכת הראשונה נפרשה ב 1943 עם טווחים של 600 מייל ביום ו 1200 בלילה (לא נכנס לסיבות למה זה כרגע). המערכות הללו והטכנולוגיה הזו ישמשו את התעופה האזרחית עד תחילת המאה ה 21          LORAN LORAN-C OMEGA והמערכת הרוסית  .CHAYKA

וואוו עוד לא הגענו למלחמה.

באחד בספטמבר 1939 פורצת מלחמת העולם השניה באירופה. (בסין היא התחילה שנתיים קודם אבל זה נורא רחוק אז לא מלמדים את זה אצלנו).

בשלושה בספטמבר מתחילות British Airways ו Imperial Airways בפעילות משותפת. ומעמבירות את המטה מלונדון לבריסטול. באחד באפריל הפרלמנט הבריטי מלאים את שתי החברות מאד אותן ומייסד את חברת BOAC British Overseas Airways Corporation. במאמר מוסגר אני חייב לציין שזה אחד הסיפורים המרתקים ואני שוקל להקדיש לו סדרה נפרדת. לחברה בהקמתה יש שלושה מטוסי בואינג 314 ימיים.

העולם מפסיק כמעט לטוס טיסות אזרחיות והמאמץ המלחמתי מעלה הילוך. בממלכה המאוחדת מנותקת מהקולוניות, ונשארת מבודדת במערכה מול גרמניה הנאצית. התלות בארצות הברית עולה מאד. (ארצות הברית נכנסה למלחמה ממש רק בדצמבר 41). משלוח מטוסים בתחילה מפורקים ואחר כך בטיסה עולה לממדים עצומים.ממשלת בריטניה מקימה מינסטריון לייצור מטוסיםMAP.  חיל האוויר הבריטי מקים פיקוד לטיסות העברה RAF ferry command.  מישהו צריך להחזיר את הטייסים הללו לארצות הברית וקנדה. חברת BOAC  הופכת ככה למפעילת הטיסות הטראנסאטלנטיות היבשתיות הראשונה באמצעות מטוסיB-24 Liberator  מוסבים למטוסי נוסעים. במהלך המלחמה מועברים 9000 מטוסים בניווט כוכבים (תקראו את ההתיחסות של קימחי בפוסט הקודם).

חברת BOAC מבצעת כ 1000 טיסות טראנסאטלנטיות במהלך המלחמה. במה ששובר מעט את המונופול של PAN-AM כל טיסות כאלה.

אוניות מזג אוויר. Ocean Station vessel.

החל בשנת 1939 התחיל משמר החופים האמריקאי לתמוך בתעופה באוקיינוסים באמצעות אוניות שתפקידם המקורי היה תצפית נתוני מזג אוויר והעברתם לשרות המטראולוגי האמריקאי. בינואר 1940 אושר השימוש על ידי הנשיא רוזוולט. משימת הצי הראשית הייתה דיווח מזג אוויר. אבל מהר נוספו להם השתתפות המשימות חילוץ והצלה. האוניות היו מצויידות במשואה Homing beacon לעזרה בניווט וכמובן במכשירי קשר VHF אנחנו עדיין רחוקים עשר שנים ממכשירי HF/

הרבה רומנטיקה סביב האוניות הללו. כולל סרטים הוליוודיים. השרות בהם היה קשוח ותנאי המחייה לא פחות קשים. בנוסף לטיסה המוזכרת בתחילת הסקירה חולצו שנה קודם נוסעי וצוות טיסה אחרת של פאן אם. לאחר המלחמה הכיר ICAO בחשיבות השרות לתעופה האזרחית העולמית ומדינות נוספות הצטרפו לשליחת אוניות.

השרות הופסק ב 1982 בספינות חזרו לתפקד בשרות משרד המטרולוגיה בלבד.

גרמניה.

אז כמו שנכתב מספר פעמים בגרמניה התפתחו כמה דברים שבהמשך יתרמו לתעופה האזרחית העולמית. כולל INS מערכות ניווט אינרציליות, מנועי סילון שרותי חיזוי משלהם. אבל ברשותכם אני מדלג על הקטע הזה.

רגולציה.

עד 1938 מרבית החקיקה התעופתית עסקה במסחר, מכסים ויחסים בין לאומיים. ב1938 מחוקק הקונגרס האמריקאי את Civil Aeronautics Act. החוק מקים את רשות התעופה האזרחית האמריקאית CAA ופעם הראשונה יש לתעשייה כתובת אחת בממשל. החקיקה מרימה במקביל את ה Air Safety Board. ב 1940 מאחד הקונגרס את שתי הסוכנויות לסוכנות חדשה שתקרא Civil Aeronautics Board. CAB.

בפעם הראשונה יש מוסד ממשלתי שעוסק באופן מובנה בחקירת תאונות טיסה.

העדכון הבא יגיע ב 1958 בהקמת ה FAA ושוב ב1967 בהקמת משרד התחבורה האמריקאי.

מראי מקום

סרט רשמי של משמר החופים האמריקאי – סיפורה של טיסה פאן אם 6 ואושן סטיישן נובמבר. כולל צילומים מקוריים של הציוף והחילוץ בפועל.

חברת פאן אמריקן על טיסותיה מסביב לעולם יוני 1947 מתוך ארכיון חברת PAN AM לחלקינו זה יראה טיפה מיזוגני.

היסטוריה של שדה התעופה גאנדר בניופאונלנד מתוך האתר של השדה CYQX

אחד מסיפורי החילוץ של ספינת מזג האוויר  Ocean Station Charlie.

חקיקת התעופה האמריקאית 1938 Civil Aeronautics Act of 1938

 

כתיבת תגובה