יש דברים שאני יכול לכתוב והנהלת החברה הרשמית פחות.
אתמול התפרסם קונץ שעשה איש אחד מעיתון הארץ.
עיתונאית מהגרדיאן ששמה בתאן מקרנן תושאלה על ידי עובד ביטחון ועליתה למטוס נמנעה.
לפי תאורה עברה יחס משפיל כולל חיפוש גופני וחיפוש בכליה.
אותה ניתן להבין שאינה יודעת להבדיל.
אותו עיתונאי כביכול בחסות עיתון הארץ ניצל את המקרה כדי להתנגח בחברת אלעל בצורה מכוערת שמונעת או משנאת אלעל או משנאת ישראל – אין לי תשובה.
בשנת 1975 התקבלה החלטה על ידי משלת ישראל בראשות ראש ממשלה שאני מניח שהוא מאד מקובל על הכתב שמו יצחק רבין. ההחלטה קובעת שכל סידרי הביטחון בטיסות חברות ישראליות וחברות זרות בצאתן מהארץ תנוהל על ידי שרות ביטחון כללי.
עכשיו יש כל מיני מנגנונים איך להטמיע אותם. ואיך יוכלו לצאת לחו״ל. אבל מי שמפעיל אותם זה שרות ביטחון כללי.
העול הזה גורם לכך ש20% לערך מאוכלוסית ישראל מעדיף לא לטוס בחברה ישראלית.
מוזמנים לעיין בהחלטת הממשלה.
כדי להקל הסעיף הרלוונטי הוא בנספח א סעיף 4.
מי שחושב שחברה אזרחית יכולה לקבוע נהלים לעובדי שירות ביטחון כללי – כנראה לא חי בארץ.
עיתון הארץ – עורכת הדין הפרטית שלי מנויה עליו.
אני: עוטף בו את האוכל של החתול.
