די ברור שאירופלוט ו S7 לא נתנו עילה להפרת חוזה, ולכן יש שאלה מה העילה לחברות כמו GECAS-AerCap שהיא בעלת צי המטוסים הגדל בעולם, לבטל את חוזה החכירה Lease. הם הרי לא פיגרו בתשלומים או הפרו איזה מתנאי חוזה החכירה.
בערך 500 מתוך 900 המטוסים שבידי מפעילים רוסיים חכורים מחברות לא רוסיות.
אז לפחות במקרה של ה EU החקיקה של הסנקציות מה 26 בפברואר, אוסרת לבטח כל דבר הקשור לסחורות וטכנולוגיה, לכל ישות משפטית רוסית או לשימוש ברוסיה Article 3c. ואסור לטוס ללא ביטוח.
עילה חוקית נוספת היא איסור שהוטל על אספקת חלפים ל MRO (מכוני בדק) רוסיים מה שמעמיד בספק את היכולת של החברות הרוסיות לתחזק את המטוסים.
עילה נוספת, מטוסים שחכורים במסגרת הסכמי 83bis (וזה הרוב למיטב ידיעתי מול אירלנד וברמודה – ששייכת לממלכה המאוחדת) אינם יכולים להגיע למכוני בדק לצורכי תחזוקה.
הסכמי 83bis הם הסכמים בין מדינות ואינם הסכמים מסחריים. אל הסכמי דלגציה של חלק מהחובות של מדינת הרישום למדינה אחרת. במקרה שלנו, משאירים למעשה את מדינת הרישום באירלנד לצורך הדוגמה, אבל מעבירים את האחריות לרישוי הצוותים, לעמידה בתקנות ההפעלה למדינת המפעיל. המקרה של אירלנד ורוסיה מסובך מעט יותר כי חלק מהאחזקה עבר גם לניבול ה CAA הרוסי.
ההסכם בין רוסיה לאירלנד נמצא בקישור הבא.
ההסכמים מהסוג הזה נועדו להקל על אחזקה במכוני בדק ברחבי ה EU ויעזרו מאד ביום שאחרי להחזיר את המטוסים לטיסה מבחינת כשירות אווירית.
הסיכויים של בעלי המטוסים לראות את המטוסים שלהם מוחזרים? מפוקפקים מאד.
אני מכיר שמועה על 737 אחד שנתפס באיסטנבול. ואין לי מקורות הצלבה.
מהאמור למעלה ניתן גם לראות גם מדוע נאלצה ממשלת ישראל לשמש כסוכן הביטוח של חברות התעופה הישראליות שכן לאף חברת ביטוח אסור לבטח טיסות לרוסיה, ומנגד אסור לטוס ללא ביטוח.
עדכון מהיום, המחכירים קיבלו הנחיה לסיים את חוזי החכירה עד ה 28 במרץ.
נה זדרוביה.
